מרחב התקינה מן הזווית המשפטית

January 19, 2019

 

תחום התקינה, מן הזווית המשפטית, הינו תחום מרתק. מרבית הציבור איננו ער לכך שבמסגרת מכון תקנים, מתכנסות קרוב ל – 1000 ועדות העוסקות בתקינה, כשבוועדות אלה חברים למעלה מ – 3,000 חברים מכל תחומי המשק: מהממשלה ומרשויות ציבוריות אחרות, מהאקדמיה, מארגוני המהנדסים, מארגוני הצרכנים, מהתעשייה, מאיגוד לשכות המסחר (המייצגים את היבואנים), מהתאחדות בוני הארץ (לשעבר התאחדות הקבלנים והבונים), מעמותות שונות, ממכון התקנים ומגופים אחרים העוסקים בבדיקות טובין.

​התקינה מתבצעת על ידי ועדות שלהן מבנה פירמידלי, שכן הן נחלקות לוועדת תיאום, ועדות מרכזיות, ועדות טכניות וועדות מומחים. לבד מוועדת התיאום, שהיא ועדה יחידה, יש ועדות מרכזיות בתחומים השונים של התקינה (18 במספר), כשמתחת לכל ועדה מרכזית הוקמו ועדות טכניות בתחומים יותר צרים, כשכל ועדה טכנית מקימה ועדות מומחים לנושא בו עוסק התקן. הוועדות המרכזיות קובעות באילו תחומים ייכתבו תקנים או יעודכנו תקנים קיימים ומטילה את העבודה על הוועדות הטכניות השונות. כל ועדה טכנית מקימה ועדת מומחים לכל תחום בו עליה לעבד תקן, ועדת המומחים מנסחת את התקן, מפיצה אותו להערות הציבור, מקבלת את ההערות, מתייחסת אליהן, מתקנת במידת הצורך את נוסח טיוטת התקן, ומעבירה אותו לדיון ולאישור בוועדה הטכנית.

במקרה של אישור התקן בוועדה הטכנית, הוא מועבר לאישור סופי של מנכ"ל המכון, ולאחר מכן מתפרסמת ברשומות הודעה על כניסתו לתוקף. במקרה של ערעור על האישור, נדון הערעור בוועדה המרכזית המתאימה.

במקרים בהם מדובר בעיבודם של תקנים רשמיים, שהם תקנים מחייבים, לא מסתיימת המלאכה במכון התקנים, וההחלטה על אכרזת התקן כרשמי או על תיקונו של תקן רשמי, היא של שר הכלכלה והתעשייה, אך בפועל מלאכת ההכנה מוטלת על כתפיו של הממונה על התקינה, שהינו נושא משרה במסגרת משרד הכלכלה והתעשייה. 

בנוסף להיותם של התקנים הרשמיים תקנים מחייבים, יש תקנים המחייבים מכוחן של תקנות שונות, אך גם תקנים שאינם מחייבים, המכונים תקנים וולונטריים, הם בעלי משמעות כלכלית, שכן רבים הם ההסכמים המחייבים את הספק להשתמש רק במוצרים המתאימים לתקן או לבצע עבודות על פי התקן.

אדם הרוכש נדל"ן חדש זכאי שכל פריט בנכס שרכש מתאים לכל תקן ולכל מלאכה שנעשתה על מנת לבנותו על פי התקן החל על הפריט.

רשות מקומית המקימה גן משחקים צריכה לדאוג לכך כי כל מתקן במגרש המשחקים מתאים לתקן, הורכב והוקם על פי התקן ומתוחזק על פי הוראות התקן. כל שנה צריכה הרשות המקומית לדאוג לכך שחברה המאושרת לכך תבדוק את התאמתו של מגרש המשחקים לתקן, ובכל חודש נדרש אדם מוסמך מטעמה לבחון את המתקנים ולתקן את הבלאי שנוצר בהם, ואם חלילה ייפגע ילד בשחקו במגרש המשחקים, השאלה הראשונה שישאל בית המשפט אם אכן המגרש היה תקני, ואם הרשות יכולה להוכיח כי בדקה זאת באופן עתי.

לעיבוד התקנים השלכות מרחיקות לכת על המשק. אם המדובר בתקן רשמי, לא ניתן לייצר מוצר שתקן רשמי חל עליו, אלא אם יתאים לתקן הרשמי. אם המדובר בתקנים שיש אליהם הפניה בתקנות התכנון והבנייה, כל שינוי בתקן כזה מחייב את אלה העוסקים בבנייה, ובכל הקשור לבנייה: נושאי אינסטלציה סניטרית, חשמל, הגנה מפני אש, חומרי בידוד אקוסטיים, יציבות המבנים, מעליות, מיזוג אוויר, כל הקשור לבנייה ירוקה ועוד. לכל שינוי בתקינה בכל התחומים האלה, יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת על כלל המשק.

בצד התקינה יש למכון מעבדות המפקחות על כך שמוצרים יתאימו לתקנים החלים עליהם. למעבדות אלה יש מספר תפקידים: יבואן המייבא לישראל מוצר שחל עליו תקן רשמי, צריך לקבל ממכון התקנים אישור התאמה לתקן הרשמי, אם חל על המוצר תקן רשמי. קבלת אישור כזה מחייבת, במקרים רבים, בדיקה מעבדתית במכון התקנים. במקרים אחרים, יכול שיהיה די בהצגת מסמכים על בדיקות שנערכו בחו"ל ולפעמים אפילו די בהצהרה.

היבואן יכול להקל על עצמו בכך שיכניס את היצרן למערכת תו-תקן. במקרה זה ייבדק היצרן (בין אם המדובר ביצרן ישראלי ובין אם המדובר ביצרן בחו"ל) בבדיקות הנערכות על ידי מכון התקנים, המכונות "בירורים מוקדמים". במסגרת זו יבדוק המכון את המוצר במעבדה, ויבדוק את המפעל עד כמה הוא עומד בבקרת טיב ואיכות מתוך כוונה להבטיח כי כל המוצרים שמבקשים להיכלל במסגרת תו-תקן ייוצרו בעתיד על פי דרישות התקן.

לאחר שהיצרן מסיים את שלב הבירורים המוקדמים, דנה ועדה מקצועית, המורכבת מנציגי ציבור, בעניינו, ואם היא סבורה שיש מקום להמליץ לתת ליצרן, בגין המוצר בו מדובר, היתר לסמנו בתו-תקן, היא ממליצה על כך לוועדת היתרים, שארבעה מתוך חמישה מחבריה, נבחרים מהציבור, לתת ליצרן בגין אותו מוצר או אותם מוצרים: "תו-תקן". קבלת ההיתר היא נכס חשוב ליצרן – או ליבואן המטפל בהשגת ההיתר עבור ספק בחו"ל - והוא מהווה גם נכס שיווקי שכן היצרן יסמן כל מוצר בסמל תו-התקן, סמל המוכר לכלל הציבור בישראל, ובנוסף, אם המדובר ביבואן, קיומו של תו-תקן יקל על היבואן בבדיקות היבוא,  וכל עוד יעמוד בבדיקות במסגרת תו-התקן הוא לא יצטרך לעבור בדיקות יבוא רגילות.

לפעילותו של המכון מורכבות משפטית יוצאת דופן; אנחנו ליווינו במשך תקופת עבודתנו עם המכון, את ההכנה של מאות תקנים, את פרשנותם, התווינו עקרונות לעיבוד התקנים, לפרשנותם של תקנים מסוימים ולפרשנות מערכת התקינה בכללותה (הצלבות בין תקנים וכד'), התמודדנו בבית המשפט הגבוה לצדק עם עתירות על תוקפם ועל פרשנותם של התקנים.

פרשנותם של התקנים משליכה על בדיקות התאמה לתקן, ולכן השאלה כיצד לפרש תקן, מהן הבדיקות בהן ניתן לחייב את היבואן, וכיצד יש לבצען, היא בעלת השלכות על כל יצרן ויבואן שעוסקים באותם מוצרים שחל עליהם התקן. אין תקן שאיננו נתון לפרשנות. פרשנות זו יכולה ליצור את ההבדל בין אישור ייצורו או ייבואו של מוצר לבין פסילתו. יש מספר גדול של מוצרים שחלים עליהם תקנים אחדים, ויש מקרים בהם לכאורה קיימת סתירה בדרישות ממוצרים בין התקנים השונים. יש תקינה המיוחדת למוצר מסוים ויש תקינה בעלת השלכות רוחב, החלה על קבוצת מוצרים. קיימת תקינה המפנה לתקינה אחרת. לפעמים תקינה רשמית מפנה לתקינה לא רשמית. לפעמים תקינה חדשה מפנה לתקינה שבוטלה.

פעילות התקינה של המכון משולה לפעילות חקיקה של הכנסת, רק שהמדובר בחקיקה טכנולוגית. הואיל וכיום חלק ניכר מהתקינה מהווה אימוץ תקינה בין-לאומית, מקובל להוסיף לתקנים אלה דרישות לאומיות, של התאמה לחקיקה ישראלית או לתקינה רשמית אחרת החלה בישראל.

גם מערכת תו-תקן היא מערכת המלווה בחקיקת עזר (תקנות תו-תקן) המחייבת ליווי משפטי. יש מקרים בהם יש מחלוקת אם יצרן זכאי לקבל היתר תו-תקן. יש מקרים בהם מבקשים לבטל היתר שכבר ניתן. למתן היתר ולביטול היתר יש השלכות משפטיות, כלכליות ושיווקיות. יש מוצרים שלגביהם יש חובה להחזיק בהיתר תו-תקן ושלילתו של ההיתר מהווה בפועל את סגירת המפעל.

איננו יודעים אם הציבור יודע, אך אין להשמיש מעלית חדשה מבלי שהיא נבדקת על ידי מכון התקנים. לאחר שהמכון מאשר אותה לשימוש, יש לבדוק אותה אחת ל – 6 חודשים על ידי בודק מעליות מוסמך על ידי משרד הכלכלה והתעשייה. אין להשתמש במעלית שלא קיבלה מאת מכון התקנים היתר תו-תקן.

לכל האמור לעיל יש השלכות ברגולציה. משרדנו ליווה את החקיקה הקשורה לתקינה במשך עשרות השנים האחרונות.

היו גם מספר בקשות לאישורן של תביעות ייצוגיות בנדון: בנושא השמשת מעליות, בנושא מכירת התקנים לציבור ובנושא מתן תו-תקן למכשירי האכיפה של המשטרה, נושא שטרם הוכרע עד היום.

תביעות ייצוגיות המוגשות חדשות לבקרים נגד יצרני או יבואני מזון מתבססות ברגיל על אי התאמת המוצר לתיאור המופיע על אריזתו, כנדרש על פי תקן.


כל הנושאים המפורטים לעיל מצביעים על נושאים שונים הנוגעים לתקינה, בה נוכל לשמש לעזר ליצרנים, ליבואנים, לארגוני הצרכנים, לרשויות המקומיות, למעבדות הבודקות התאמה לתקן ולכל משתמשי התקינה.

 

משרדנו נתן שירותים משפטיים שוטפים למכון התקנים במשך כארבעים שנה. ייצגנו את המכון בכל הפעילות הרגולטורית שלו, כולל משאים ומתנים עם משרדי הממשלה והופעות בוועדות הכנסת. הייעוץ המשפטי למכון התקנים כלל את כל נושאי הליבה שלו, כמו גם נושאים תקנוניים ומסחריים. כן ייצגנו את המכון לאורך כל השנים בהופעות בבתי המשפט: הן בעתירות לבית המשפט הגבוה לצדק, כמו גם בעתירות מנהליות ובתביעות אזרחיות. 

 

פעילותנו זו בתחום התקינה, כמו גם בתחומים אחרים, הקנתה לנו ניסיון רב גם בתחום הרגולציה.

​עד 2013 כיהן עו"ד יורם סמואל כיועץ המשפטי של מכון התקנים, ולאחר שמונה למכון יועץ משפטי פנימי, המשיך המשרד ללוות את המכון ולתת לו שירותים משפטיים בתחומים רבים ומגוונים. למעשה, מאז ועד היום, אנחנו משרד עורכי הדין היחיד בישראל המומחה לענייני תקינה.

Share on Facebook
Share on Twitter
Please reload

Recent Posts

Please reload

Archive

Please reload

Follow Us

  • Grey Facebook Icon
  • Grey Twitter Icon
  • Grey LinkedIn Icon